<h1>הרוקח סימן רס"ז</h1>
<h2>דף ה:</h2>
בפרק א' דפסחים לא יקבל חמץ פקדון מן הגוים כגון אם קיבל ישראל אחריות עליו הרי החמץ כאלו שלו אבל לא קיבל עליו אחריות א"צ לבער כדאמר להו לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא אבל בפסח אינו יכול לקבל כלל פקדון חמץ אבל אם ייחד ישראל לאותו הגוי בית לפני הפסח ולא קיבל אחריות אין צריך לבער כדמתרץ רב אשי לביתיה דנפשיה קא מעייל.
<h2>דף י:</h2>
בפ"א דפסחים וחכ"א לא בדק אור י"ד יבדוק בי"ד לא בדק בי"ד יבדוק בתוך המוע' לא בדק בתוך מועד יבדוק לאחר המועד הכל בנר אפי' ביום.
<h2>דף מט.</h2>
ארבעה עשר שחל להיות בשבת קיימא לן כחכמים דבודק ליל י"ג ירושלמי. למה בלילה אר"י אין בדיקת הנר יפה אלא בלילה והנר בודק כל שהוא. תניא בפ' אלו עוברים י"ד שחל להיות בשבת מבערין הכל לפני השבת ומשיירין ב' סעודות אחת יאכל בלילה ואחת יאכל ביום עד ד' שעות. אמר לי ר"א ממיץ ב' סעודות הם ב' שביעות ויחלקם לג' סעודות כך עושין הולכין בשבת בהשכמה לבי"ה וימהרו לצאת שיאכלו קודם ד' שעות ומה שישייר יתן לכלבים ולעורבים. ואם יאכל פירות יחשב כסעודה שלישי' דדמי להא דאמרי' בפ"ב דסוכה (דף כ"ז) השלים במיני תרגימה יצא, ואין לאכול מצה לסעודה שלישית דאמר ירושלמי בערבי פסחים א"ר לוי האוכל מצה בע"פ כבועל ארוסתו בבית חמיו ולוקה, ואע"פ שיש בתוספות י"ד שחל להיות בשבת אופה לו מצה לאכול ב"ס מיהו אין מורין מתוך משנה כדמשמע בפ"א דנדה (דף ז') ובפ' יש נוחלין, ובתלמוד שלנו מבערין הכל לפני השבת ומניח מזון ב"ס אם לא יהא מצה עשירה. יום י"ד צריך לבער החמץ קודם חצות וי"ד שחל בשבת הנהיגם ר' שלמה ששורפין יום ו' בקר לפני חצות שלא ישהה לשנה הבאה וצריך לשרפו שלא תחליף בשאר השנים וקיימא לן כרבי יהודה בשלהי תמורה ששורפין חמץ ומה שנשאר ר' יהודה מוקשה בפ"א דפסחים היינו משום דסבר חטאת העוף בקבורה אבל אי סבר כרבנן דבשרפה היה יכול לבערו בכל דבר. ופסק רבינו שלמה כשחל ט"ו בניסן בא' בשבת הרי י"ד בשבת בודקים חמץ ליל י"ג ושורפו יום ו' ואחר ד' שעות בשבת נותן חמצו לגוי או לכלבים ולתרנגולים ולא יזרה לרוח בשבת, ועושה החרוסת יום ו' שהוא יום י"ג ואם ירצה לעשות במ"ש שהוא י"ט הרשות בידו דאמר בפרק ע"פ (קי"ז) חרוסת מצוה ואינו מכשירי מצוה השתא תבלין נידוכין חרוסת מבעיא שהוא מצוה, ואע"פ שנראין הדברים שלא לשרוף קודם השבת אלא לבער בשבת וזהו ראינו מנהג קדמונים ששורפין קודם השבת ובליל ו' בודקין החמץ ומביאין לחמים ומניחין בקדירות.
